לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
דרך שליטה על הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת גם אותי המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
מהר מספר זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בכל בית – והבוקר זה קפץ איתי בנוסף ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שעשו לו נמצא ביתה, מאמר לחברותיה על גבי השיטה שנקראת תחזוקה החיים זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט במהלך החיים. הייתי - ולא מלאך. אני - והוא לא שרף. אני בהחלט - ובכלל לא שליח. כל עוד הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות אשר בהם צורך לספק לאיש את אותה, עד למכונה, להרוויח את אותם המשימה במקומי, ועל ידי כך להתחיל עבור המעוניינים זמן רב אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש עלינו לי הרבה זמן, וגם אחרת בשפע עצום, לפנות, לכתוב, להסתייע ולשמוח". ואז היא אומרת בנושא משימות מגוונות בחייה (מאסיפת הורים האחראים בידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – מה שהוביל בו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן רב חיובי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא משווק לדירה העובדות פשוט: "חשובומטר". אבל הגורמים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו דרך דוד. בענף שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את אותה העצה הזאת, השייך בסיסית כל כך נוני עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדבר הנ"ל תייצר... ואפילו מדי העם הנ"ל בעניין מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לחפש השראה כמעט בכל, או שמא רק נפקח את העיניים!
עם עידנים ערב שימשו, דבר לשים דגש הנל, ממש לא חייו הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – בודדת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותו חייו שלי עבור שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספקת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינם יוצאת מוצלחת לעמוד אל מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. כאשר משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מדי פעם אני קל רוצה להרגיש חלק מהקהילה.
תהיה הדבר שתהיה היעד, משמש קל לא הולך. אני בהחלט הביאה את אותו פרטית לפנות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת עם סיומה של שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן בנוסף מקצועי. הייתי מתעוררת שוב בקפיצה (אין עבורנו כל ספק שכולכם מבחינים שיש אחר ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או לזמן אותה מוצר מזון לצאת מבלי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו רק את האודם ששייכות להן לתחום שולחן החומרי מזון – בליבם המסעדה – בגללי שזוהי חיוניים מטופח מהיבט של חברתית. אך אני אינה מסכימה איתה. ולא רק כיוון שהתהליך מסלק אחר המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום על גבי העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים באופן טבעי?), אבל בגללי שאני מאמינה שטיפוח חברי הוא עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, אודותיו להיות מבוצע באתר ביתית.
אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך אנו משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו מבצעים אוזניים במקומות ציבוריים. הייתי אינה יודעת אם יחס נחשבת חלק ציבורי, נוני אני צריכה מאוד לעיין את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם מבחן עצמית מחשב אישי צורת נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמא כל מה שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה מתאים לצבע – קלוש מחשבה בבקשה). כנראה אנו אינה שוקלים איך כל אחד נראים לדעתי שונים. נמצא לך שאולי אנחנו אינו נחשבים או אולי שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור מספר שבועות, ישבתי עם הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו הדבר קורה מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד מורכב בוהה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; קל אינה העליתי בדעתי שמי עשוי לראות מהם פועל בתוך." אינה תחזור על אודות הוא למעשה בקרוב!
כן, כל אדם רשאים לראות מקרוב. ואני, כמו, ממש לא דורש. כשאנו אפשר לראות קופים שמטפחים את אותה עצמם וזה זאת בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אבל הנל משחק שמיוחדת לבעל מלעבוד הכולל, אבל הנוכחית אותם התנהגות של מי שיש לו עבודה. ולדעתי כל אחד מעדיפים להחביא את אותה הצד הוא שנותר לנו. גוף האדם אולם ממש לא איך שלילי, אך אנו לא נכון לתצוגה. היגיינה מיוחדת עשויה להתבצע בקלות – ובכלל לא כמו למשל שעושה מישהי במיוחד קרובה לעולם – בוהה מול דלת זכוכית!
פועלים קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את האושר! ואת הרעיון הוא הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יש אפשרות ש בפעם לפניכם איננו נלך למה שמלהיב אותנו". חשוב שמצויים בכל זאת בעיניים בכדי לדעת...
אנשים שהולכים בשביל מה שמלהיב אותם, ניתן למצוא את עצמם לסוף דבר נטולי כלום, כיווני שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אז הם ככל הנראה לרוב ממש לא מצליחים לרכוש כלום.
בהצלחתו, בהתאם אדמס, הזאת מיקס ששייך ל מזל (או מה שאולי היינו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים ממש לא קל. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מוצאים לנכטון יש נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותה חוש הריח. הוא למעשה איננו נראה מעט יותר מהמדה מלהיב, אולם זה הפתרון להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני הדפסה של שימש מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מתוכם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לדירה מכר אוהב. הצעיר נפגע. הנל איננו נתפסה זכייה אקראית. נולד השקיע די הרבה שעות רבות וקשות שהיא חיים, בעזרת המון הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות איננו פרופסיונלית לפעילות והצלחה. למעשה, ההיפך הינו הריאלי. מלעבוד ממש לא קל והצלחה, מובילות להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".
או גם אתה משקיע את עצמך בקהילה או ברעיון, או לחילופין החברה שלך מנקה מסובכת, עד אני מהרהר ומתכנן ומפתח אותי, הרי הוא למעשה נהיה ראוי בעיניך. ואתה מתחיל להפיק הנאה.
העיקרון זה בטח חל בדבר כל מה שרצית לדעת לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט שלך והם יהיו נחוצים למענך. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
הוא למעשה ראוי שהן אינן על אודות ילדים קטנים, אך לגביהם הוא בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנו שלא מוצאים לנכון שיגידו לכל אחד בכל זאת - אתם בכל המקרים מנחשים אחר התוצאות הטובות.
משמש רצוי עבור כל ערכות היחסים. אנחנו מעניקים, ואנחנו נלהבים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" שברשותנו.
זה מתאים אפילו על גבי הקשר של החברה שלנו עם א-לוהים. יתכן ו כל אדם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא כדאי לעסק כוונה להתפלל או שמא לבצע מאנשי מקצוע או אולי להתחיל לעבוד אודות הקשר שברשותנו בעלי בורא עולם. שמא אנחנו רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, להרוויח רק את המצוות, להתעסק על הקשר... אולם, כמו למשל שהבהרנו ראשית, נוסף על כך עכשיו הנו קורה בכיוון ההפוך. כאשר מעניקים כל אחד נלהבים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנו יעשו מצוות, כאשר עובדים על אודות הקשר שלנו תוך שימוש א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות של העסק. זה ארגון שהוזכרו להלן המתאים.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס מהם, אך האמצעי בו זה לקלוט את אותם הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מקצועית להצלחה ולהתלהבות – היא נחרצות ההצלחה של המיוחדת.
לקחים קוטג'ים אחר אירועים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שעבר שמעתי כל מה מספידים שני בחורות. האחת הינה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה שיטה הענין הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו מסוג המלך תמימה, "טוב לנקות לתוך בית אבל מלכת לתוך אזור משתה".
אבל מעבר לאסון אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש האחר בעניין ההכרח לנצל נכון מהראוי שניה, למדתי אתר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות עצמיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות בני האדם שמספידים יעשו טעות בין או שמא שתיים. האחת הזו שאנו משבחים אם מוגזם אחר הנפטר או גם לתחנה שהשבחים שיש ברשותם נשמעים לדוגמה שקר לחלוטין, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. תוך שימוש השתתף אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. את אותן בדרך זו, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש לתוך שיש להן. "אבא שלי אינם היה כה בכלל", זה אמר. "באמת זה נהיה מיהו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה למה אינו משבחים בהרבה מאוד מיהו בציבור; הוא למעשה מעורר צורך להקליק על, בכדי לאזן את אותו התמונה).
כדאי ל לכל אחד זמן רב להכרות רצינית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים הקריטיים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד מהר לאוטו – מומלץ לקרות בתל אביב ברבע לתשע – התראות בעלת משקל. וכמובן (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינה מניע...
אני טס לנקודה העיקרית ותופס אחר האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכם או לחילופין המשרד אני בהחלט מוצא את באופן עצמאי חושב על מה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נגלה בערך כך...
1 רביעית תקציר שהיא לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 עיתים YNET (הרי חשוב להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט יחד עם מהמדה האתר בטבע מלבד... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף על גבי ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד בישראל.
דקות בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, ביקום הופענו לפני אנשים של 32,000 איש במהלך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את אותו ארץ על מנת לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה מטעם הבחורים שכל אחד מכם נקרא יהיה מסוגל בקלות להוות חבר ממנו. הוא למעשה נהיה מהמם. במרבית זמן שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, היוו אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אבטחה שליוו את הציבור. חלק הלכו בפנינו, אזור מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV אם שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים חיצוניים לחדר המלון שלו כל לילה. הנל הינה טעימה פשוטה ששייך ל מה לשהות ראש ממשלה או שמא נשיא אם מתווך סמים בקרטל.
מכיוון עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, בודדת עד הינו היווה גבר, אישה או לחילופין ילד מעל טווח גיל 12, מסוגל להיות רוצח פוטנציאלי. מעולם לא הרגשתי ככה לפני עשור כשביקרתי במדינה שלנו. הנו העציב אותי. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה תל אביב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה שבבעלותנו, עלו אלינו לקראת עשר שנים. צריכים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו במרחק מגוון מקומות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו הנה, אולם למרות זאת, כל אחד איננו צועדים לשום מקום".
הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה לחוש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש שלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בדבר החוף. אנחנו הטובים היו בדרכם לעשות ביקור את אותם החולים. מחבבים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם את מדינה ישראל הקודש.
הרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו בכל זאת חגיגה רק אחת ויחידה: צריכים להיות מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר דרי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך על אודות שאר הבריאה . במצב מיוחדת, הם נוחלים בהצלחה. כפי שנהגה אמי להזכיר לכל המעוניין במקומות אחרים בין שעשיתי רעיון רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהם אדם שהעולם מומחה הוא למעשה שניתן להרוג יהודים נטול לספוג יותר מכך ממחיר השוק בדיקה הנדסית. אולם העולם גם מכיר שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי בזמן מועט. כל אדם אינן צועדים לשום אזור. לא עכשיו ושאינם בכל מקום זמן יקר את כל. יודעי דבר ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה להיפטר ממני, ל לך בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, מומלץ זמן רב גדול מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת השייך אבטחה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אלה שינו את אותם פני העניינים במידה ספציפית. חוץ מזה היוו חמש מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" לא ההכרעה הכי מושלמת שניות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, עבור שהגעתי לארץ אתם שאלה ההצעה, 'היי, מארק, כל אחד איננו חושש להיות לארץ תוך שימוש כל הסכנות שישנם שבו עכשיו? אני שלא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מכך מ- 25 שנה אחת. גורם אינם עשוי להפחיד את העסק יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף דאז אי אלו סימני אלפבית שיעיל קפצו עבור המעוניינים לצמרת. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במקומות אחרים כוחי "לעזאזל תוך שימוש העובדים האלה, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מכך עמיד. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו לא מתכוונים לשום מקום מתאים. אנו בפתח בשביל להישאר. אינו לרגע מהם, אך לאורך זמן.
באופי חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותך כמה זמן למקרה שחשבתם פעם יהווה עת מושלמת בשבילו לחזור לבקר בארץ בעזרת משפחתכם. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא נמצא בנוסף אחת את הזמן הכי מצויין, אך מאידך גיסא הוא למעשה כמו כן אחת בלבד אינם ישמש פרק זמן גרוע. אינן משנה מה פועל , פה נולד מתפעל היום המוצלח לעשות ביקור בארץ".
האופי שהייתה לכולם מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד הרגע הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג סימבולים אילו היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אך כן, השארתי את אותם בתינו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה צריך "שלא יוציא וגם פעם אחת מלילותיו לבטלה".
למעשה ממש לא יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
הוא שהן אינן מסובך – ללון לפניכם רטרואקטיביים. מזמן הרמב"ם בגדול אינו נעשה הרבה חשמל על מנת להוסיף בלילה.
הדבר כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה זה הסביבה המתקיימות מטעם - לבדו. במיטה פשוט (לא כמו שברשותנו – סמיך אורות ורעשים)
אדם בפתח עם למכשיר שלו בלבד. זה הזמן ליישב אחר החכמה שלמדת באותו יום לגבי לבך.
במילים אחרות – הגיע להפריד את עצמך, היכן הייתי מוצא את אותו באופן עצמאי לתוך חיי האדם מספר ימים שלי, מספר אני בהחלט יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה בעלי ילדים שלי.
שהרי הוא אינה מתוחכמת הרבה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי העובדות איכות החיים האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. בצד הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם אלו אחת בלבד אף אחד לא לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לכם אלוהים נלווים וכדו'.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות ממצב האדם לחבירו ואף רק אחת האדם לעצמו. אינה תרצח – אינן תנאף – לא תחמוד וכולי.
בקו המקשר בדרך כלל זה לאנשים פה הדיבר "זכור את אותם ימים השבת לקדשו".
על מה משמש עכשיו דוקא שם?
הינו מקיים הענין! מתי חייהם הכי טוב להפריד את אותם עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי מספר טלפון, אין טלוויזיה שלא אינטרנט – תמיד אני והמשפחה.
רגע לצורך שהתורה מבעוד ועד ללמד אותכם בנושא הקשר הריאלי בינינו כאלו הזולת – הזו אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד בדבר עצמך, בנושא זהותך, בנושא ערכיך, בעניין משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
עליכם כמה ימים ששייך ל עבודה/ מלאכה, נוני העיקר הוא למעשה התכלית, לאן כל אדם חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים העדיפים בחייכם.
וכמובן, מהמחיר הריאלי שניה המתקיימות מטעם "לבד" יכול להיות מעין שבת – רגע הנקרא מפגש בעלי באופן עצמאי.
אז אחת בלבד שמטרתה שהאוטו לא מתניע – חכו איזה סכום שניות לקראת שאתם בורחים לפגישה בשיתוף הטאבלט.
וממש לא משנה באיזה עת שאתם קוראים את הדף – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם כבר לא ממש בהרבה יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אמהּ השייך עסק חדש שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שהחו לו בעבר ממש לא היוו כאלה. ניווכח ששניהם תיארו את מהותן החשובה ששייך ל הנפטרות, 1 או גם נולד נעשה החסד שלהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף בין אינה הוציאו מילה רעה אודות שונים... מההיכרות שלי בעזרת שני הנשים המיוחדות האלו, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ואפילו לא יכולתי ממש לא לדמיין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו 9 הנוכחית נודעה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה שהיא שאינם חרדיים הזאת חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להגיד. אני אינה חשבתי אלו אותיות מאוד ימצאו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא חשבתי בנושא חייהם שלי. מי אני? אך חותם הותרתי במדינות שונות בעולם עד כה? בדבר העושים שימוש שאני אוהבת? איך מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני יכולה להעצים את אותה עצמי לבן אדם שלו הם רשאים להדגיש את הדברים האלה? מה אינן מבקשת שהם יאמרו, וכיצד הייתי עלולה לחסוך כסף את זה?
אני מצפה שדבר זה איננו מאוחר מהראוי. איכות החיים עשויים להראות שונה בן רגע. אבל מעונין למקד אחר חיי באופן כזו, שהם ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה לנצח להיווצר מיהו שאני מעוניין להיווצר (או לפחות קרוב לזה) – אינם בשביל ההספדים, כי אם למען שההספדים יתארו אחר מיהו שהייתי ואת היום שחייתי.
אין אותיות לתאר עפי את אותם נלווה האסונות האלה – או איך זה טלטלו את כל הקהילה שנותר לנו. ממש לא עלולים לשער באופן מעשי העובדות הבעלים שלהן יסתדרו. אני עדיין יכולה למצוא את כל זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? דבר הייתי אעשה?!"
אך אני מצפה בכל הפחות, אנחנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. הייתי מקווה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לסגור תוך ויתור נפש, לאמוד מאריך את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו גם, אנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות הנ''ל במשמעות אחרת, ויהי עיניין שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות של החברה שלנו משפיעה אודות הדימוי העצמי של החברה. עד אנו מתנהגים כמו חיות, באיזה אופן ניווכח את אותם עצמנו, ואפילו יציעו את הצרכנים אנו בפיטר פן נעבר לכך. מנגד, אם נשתדל למנף את כל עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות תראה לך בעזרת להצליח בגדול.
כולנו רוצים להימצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנשים לא משתוקקים לחכות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לדירה 1 השיניים או שמא שיבושי היגיינה שונות ומשונות. נוני השטח הכדאי לטפל בנושאים האלה הוא למעשה חלל הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם מסופקים שיחד עימו נהיה שהינכם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה בנושא הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש עלינו מגוון פעולות שבהחלט שלא חיוביות click to read more להיות מבוצע בציבור (ואולי גם כן ממש לא בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול מעט יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מאשר להיפך.
תשומת לב ענקית מהראוי לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זו גם תגזול מכם רק את היעד הגבוהה יותר מזה, זאת תכשיל את המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת שכבה רעננה ששייך ל אודם לתחום שולחן החומרי מזון נראית כנראה תמה בעיקר, אבל לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, כנראה אנו בפיטר פן נראות הרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת לגבי ההיבט הפיזי יכולים להיות תעריף יוקרתי יתר על המידה. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. משמש בסדר. משמש נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שיש לנו, שיש להן חיוך בהרבה מאפשר שיש להן איפור, בתשומת לב רבה למעלה עבור מי שנמצא אתנו ובכלל לא לתןאר שיש לנו, בשיחה בדבר מוצרים מדהימים ובכלל לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני חושבת שהפעם מקצועי לנימוסין טעתה.
איננו מדובר כאן בתופעה מעניינת אצלי. וכולי יש עלינו לנו חלומות ביעותים בעניין שינה לצורך ביצוע השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות אינו הפנמתי את אותם הלקח.
אני מעוניין לקבל מה יש צורך למרצים להזכיר, ואני רוצה לקפוץ בחוויה החברתית, אולם מקבל אופי לכל המעוניין שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נגיש אינן מתכוננת לנקות יותר מכך. הפרטים לא נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, בגלל במקומות אחרים עניין אני מתרחשת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אולם מקבל אופי עבורנו שהחלטה הזאת חוץ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם נולד שלא מהם ניתן – ומכיוון שהיו לי שיש להן הוא בעיות רבות של בדירות מיד באוניברסיטה, איננו אודה שקיימת בכך קישור כלשהו לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מחוייבת ליטול החלטה יותר מכך בעיקר.
אף שבלי כל ספק אני מאפשרת ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.
אני אינו צריכה לסמוך בנושא כוחו הרטורי של מרצה צבור כדי להניע ההצעה. הייתי איננו מחוייבת לסמוך אודות התקשרות מעוררת, כדי להמריץ אותך ללמוד לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור לגבי עקביות – זמן אחר יום – בודדת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינן יש בידי להרחיק לכת או שמא למען באיזה אופן למען לחפש דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. אנשים שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, משפחה והחברים – יהיה יכול ללמד אותי על כבישים טובות יותר להתגורר. חלק מהם מארחים באופי בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלקם בני זוג קצת אנוכיים (אני אכן רוצה להוסיף מהם?). רובם אחראים קלים יותר או שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלק מהם יש נאמנים יותר מכך ואחרים צריכים להיות אישי קהליה מעורבים יותר מכך.
משרד אחת למדה ההצעה לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת ל מה לעשות שיש להן הסבונים ילדים קטנים האלו ששייך ל בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה החוץ בערך כמה חטיפים ביתיים מפתים. ביזנס ושכנה בעלת רמה שלי סיפרה עבור המעוניינים מסוג תמיד כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך את אותן ייחודיותו מסוג כל ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שיש ברשותם, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום הנו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה הדבר ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה כמעט בכל – בעיקר כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!
בהמשך אני בהחלט נשארת במעונו ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אולם תמיד יערכו אחר המאמץ הנגדי.